זהר

שצז) וההוא רוחא דקודשא, דקא פרח מההוא לבושא, סליק לעילא, ואעל בחד אוצר, עד דנפיק מההוא חייבא ברא, או זרעא, דייחות ההוא רוחא קדישא, ואשתלים ביה כדקא יאות. וההוא חייבא אית ליה נייחא לבתר, ומצפצפא וסליק, ואתלבש בלבושא אחרא.

פירוש הסולם

שצז) וההוא רוחא דקודשא וכו': ואותו הרוח הקדוש, שפרח מאותו הלבוש, עולה למעלה, ונכנס באוצר אחד ויושב שם. עד שיצא מאותו רשע בן, או זרע, שיהיה צדיק, ויוריד אותו הרוח הקדוש לעולם הזה, וישתלם בו כראוי. ואח"כ תהיה לאותו רשע מנוחה, ומצפצף ועולה מגיהנם, ומתלבש בלבוש אחר.